בתערוכה מוצבות שתי סדרות של ציורי שמן אשר מציגות רגעי הקיצון של תאורה. זאת תוך התמקדות בתאורה של אמצע היום, האור הקופח של השמש ולצידו שיא החושך שבצל. הציורים מתארים את האלימות שבהטלת האור על דימויים, אנשים מסתתרים מהשמש הקופחת, ובצל העמוק של העצים צלליות אנושיות נדמות לרוחות רפאים.
האלימות של התאורה בתמונות מתקשרת למה שאני מזהה עם אווירה רווחת במציאות העכשווית. מרחבים פתוחים נעשים עוינים, הופעה של עתיד רע ואלים. אפוקליפסה זוחלת אשר מתגלה לעינינו כל יום, תחת השמש.
