משקעים

העבודה עוסקת בתהליכים של התכלות וקריסה והאובייקטים פועלים במרחב ביניים אורגני. החלל מציע מפגש עם שרידים של עולם, חברה ותרבות, לא כחורבן חד־פעמי אלא כתהליך מתמשך שבו שימור והתפוררות מתקיימים בו־זמנית. העבודה מבקשת להתבונן בשיירים כמרחב טעון משמעות, שבו הקריסה הופכת לצורה של קיום, והחומר משמש עדות, זיכרון של פעולה ושל גוף. במובן זה, משמעותי במיוחד השימוש בחומר קרמי שפוטנציאל השבר והקריסה גלום בו מלכתחילה. קרדיט צילום עבודות- יובל חי ושני צילומים מצויינים בשם הצלם יובל אורבך