פרויקט הגמר ״סוף דבר״, המורכב משני חלקים, נוצר תחילה עבור תערוכת האמצע של השנה הרביעית: בעוד שנדרשנו להקים תערוכה זמנית ולפרק אותה מיד לאחר מכן, אני בחרתי לבנות חלל משלי.
העבודה מתפקדת גם כמו מבנה: היא מתרחבת מתוך ההיגיון של הקמפוס, של תוכניות הבנייה ושל הרגולציות שמאפשרות לה להתקיים. הפרויקט נמשך מאז, וממוקם במכוון בתוך מרחב תפעולי. מאחר שאושר כחלק מתוכניות הבנייה, ולא דרך המחלקה לאמנות, הוא נעשה כמעט בלתי ניתן להתערבות, ונשאר עומד מאז.
