אורבניזם של מחיקה: בעלויות וזיכרון בפלימפססט של ואדי סאליב והעיר התחתית בחיפה

ואדי סאליב, שכונה בעיר התחתית של חיפה, היא מרחב שבו מחיקה מכוונת של שכבות זיכרון מייצרת פער בין הפיזי לבין המשמעות. הריק אינו הזנחה מקרית אלא הצטברות של שתי טראומות: גירוש התושבים הערבים ב-1948, ופינוי כפוי של עולי צפון אפריקה בעקבות מרד 1959. שכבות ההופכות את המרחב לפלימפססט, שבו מחיקה ונוכחות שוכנות זו בתוך זו. ארבעה מיפויים (ריק חומרי, תשתיות מפרידות, בעלויות וזכויות, זיכרון קהילתי) מזינים שני תרחישי קצה: מחיקה, שבו הריסה והתחדשות מעמיקות את השכחה. וחיבור, הנשען על שימור, קישוריות ותמהיל שימושים (תרחיש זה נבחר כהצעת ההתערבות). ההתערבות מתמקדת בחצי הצפון-מערבי של השכונה, בשני אזורי זום-אין המחוברים ביניהם. אזור מגורים צפוף לאורך רחוב מסחרי בקו בניין 0, מוקד שכונתי ועירוני(בשוק הסיטונאי) וה"תפר"(ציר רחובות שיבת ציון/קיבוץ גלויות). שלוש פעולות מרכזיות מבקשות לעשות שינוי במרחב: חיזוק קישוריות פיזית וחברתית באמצעות חידוש המעברים החוצים את הואדי לרוחבו (הר–ים), יצירת מקומות אתנחתא של שצ"פים ומבני ציבור במרכזם. שימור הרשת האורבנית והפרצלציה הקיימת, שמירה על קו בניין 0 להמשכיות החזית המסחרית; תמהיל שימושים רחב במגרש השוק הסיטונאי. כל ההתערבויות על קרקעות בבעלות הרשות המקומית, מה שמאפשר שלביות והתכנות קיומם. הפרויקט מבקש ליצור חיבור שכבתי המייצר זיכרון, צדק ורובע עירוני חי. תודה רבה לדר' אדר' עדי וינר סלע.