לורה דמתי
Laura Damti
קימי
הפרויקט נוצר מתוך ההתמודדות עם אובדן אחותי הקטנה, קים דמתי ז״ל, שנרצחה בטבח השבעה באוקטובר 2023. מתוך הרצון לתת מקום לזיכרון ולנוכחות שממשיכה להתקיים. דרך הזכוכית אני מבקשת לתת צורה למה שאינו ניתן לאחיזה, ולהזמין את הצופה לפגוש חלקים מעולמה. יצרתי סדרת אובייקטים מזכוכית הנושאים בתוכם דימויים שמקורם בזיכרונות אישיים, בחייה ובדרכה של קים. בין הדימויים מופיעה ציפור גן העדן, שהפכה עבורי לסמל של קים ושל נוכחותה בחיי; צוללת, המתייחסת לשירותה בחיל הים כמדריכת סימולטור צוללות; קרני אייל, המסמלות את שנת השירות שלה בעמותת איילים ואת החיבור שלה לעשייה ולקהילה; ותלתן, הנושא עמו את שורשיה האיריים. הדימויים אינם מבקשים לספר את סיפורה באופן ישיר, אלא מופיעים כרמזים, עקבות ונוכחויות חלקיות, הכלואות ונשמרות בתוך החומר. בתהליך העבודה הדימויים נחשפים לחום, משתנים ומתעוותים בתוך הזכוכית. בדומה לזיכרונות, גם הם אינם נשמרים בדיוק כפי שהיו, אלא מקבלים צורה חדשה עם הזמן. לצדם מופיעות בועות שקופות, המייצגות עבורי זיכרונות שקשה לתפוס בצורה ברורה רגעים שקפאו בזמן ותחושות שנותרו, גם כאשר לא ניתן להעניק להם דימוי מוגדר. היצירה מתקיימת במתח שבין כובד לשבריריות. הפרויקט אינו עוסק במוות עצמו, אלא בנוכחות שממשיכה להתקיים ולהדהד.
צילום: יום עומר