בהלכה, היציאה והכניסה מתחום אחד למשנהו הוא דיון תמידי וער. מתקיימת בה בחינה - מהי הגדרת הגבול והמרחק ממנו עד לתחום חדש? מה החוקים המתקיימים בגבולות האלה? מה מבחין בין מרחב אחד למשנהו? העבודה עוסקת בחיים בתוך מרחב תחום, לפני היציאה ממנו, אחריה, ועל הצורך הכפייתי לשמור עליו שלם, להתאים כל דבר למקומו. הארעיות בקיום ללא תחנת עגינה, ומנגד, אשליית הביטחון כשאנו נשארים במרחב המוכר והמטען הנלווה לכך. מהו קצה גבול יכולת הכלי להתרחב לפני שישבר?
