כלים נאים

הפרויקט נולד מתוך שאלה: כיצד תפיסת עולם יכולה לשנות את האופן שבו אנו רואים חומר, יופי וחוסר? האם יופי נובע מן החפץ עצמו, או מן המשמעות שאנו מעניקים לו? מחשבה זו הובילה אותי אל מסורות שבהן החומר אינו עומד במרכז, אלא כפוף לרעיון רוחני. מתוך כך פניתי אל המסורת החסידית, המציעה לראות בעולם הגשמי מרחב שבו יכולה להתגלות משמעות רוחנית. הפרויקט מתמקד בשלושה בתים המשתייכים לזרמים שונים בחברה החרדית כמרחבי התבוננות: חסידות בעלזא, חסידות גור והזרם הליטאי המזוהה עם החזון איש. המרחבים המצולמים נעים בין פשטות ודלות לבין הדר של כלי כסף ושולחנות שבת ערוכים. המשותף להם הוא שערכם של הבית, החפצים והלבוש אינו נקבע על פי עושרם החומרי או איכויותיהם האסתטיות או ערכם הצרכני, אלא מתוך תפקידם במסגרת חיים המעניקה קדימות לרוח על פני החומר. באמצעות הצילום אני מפנה את המבט בחזרה אל החומר, וכך בוחנת כיצד מתעצבת אסתטיקה שבה קדושה ומשמעות מעניקות לחומר את ערכו.